על איזו בעיה העמותה עובדת?
יותר משליש מהמזון המיוצר בעולם נזרק. מדובר בבעיה קשה מבחינה חברתית, סביבתית וכלכלית שיכולה להיפתר. מבחינה חברתית וכלכלית – כ-18% ממשקי הבית בישראל סובלים מאי-ביטחון תזונתי, ובאותו זמן כ-40% מבזבוז המזון בישראל מתרחש במשקי בית. בישראל לבדה, מזון בשווי של כ-20 מיליארד ₪ מתבזבז מדי שנה, כאשר כמעט 50% ממנו הינו מזון ראוי למאכל ובר הצלה. המחיר של בזבוז מזון (בעלויות ישירות ועקיפות) למשק בית יחיד בישראל הוא בממוצע כ-6,300 ש"ח מדי שנה. גם הנזק הסביבתי הוא עצום – בהתייחס לבזבוז המשאבים שבזריקת מזון לא מנוצל, הזיהום הנלווה ופסולת האריזות, ההערכות הן כי בזבוז מזון הוא שחקן מפתח בשינוי האקלים ואחראי ל-6% מפליטות גזי החממה בעולם (יותר מכל המטוסים, המשאיות והאוטובוסים יחד).
מה העמותה עושה?
"אתגר רובין פוד" היא תכנית העוסקת בשינוי הרגלים לטובת הפחתת בזבוז המזון בבית. התוכנית נותנת כלים פרקטיים: הדרכה, ליווי וקהילה תומכת, מדידת בזבוז המזון, תוך שימוש בכלים מעולם הכלכלה ההתנהגותית, להפחתת בזבוז מזון בבית. התוכנית סיימה בהצלחה כבר שבעה מחזורים בשנתיים האחרונות. העמותה מקיימת הרצאות, סדנאות לשימוש בעודפי מזון, קייטרינג ממזון מוצל, תחרויות בישול, הפקת אירועים שתכליתם מניעת בזבוז מזון, לצד אתגר רובין פוד בו עוסק מחקר זה.
מה עלה במחקר?
מניתוח ההתערבות עולה כי כל משק בית אשר השתתף בתכנית הצליח להפחית בממוצע ב-18% את בזבוז המזון הנזרק ממשק הבית. בנוסף, בוצעו הערכות לבחינת ההשפעה הכלכלית והסביבתית של שמירת המזון הנזרק בגובה דומה בשנה שלאחר מכן. שמירה על ירידה של 18% לאורך שנה מוערכת בחסכון של $172 לכל שנה למשק הבית וחסכון של 335 ק"ג פליטות גזי חממה בשנה (כאשר הפליטה לנפש בישראל עומדת על כ-880 ק"ג). במונחי עלות-אפקטיביות נמצא כי על כל דולר שהושקע במשתתף בתכנית צפוי להיחסך כ-$1.8 בהוצאות משק הבית וצפויה ירידה של כ-3.4 ק"ג בפליטות ה-CO2 של משק הבית. השופטים העירו כי נדרש מעקב ארוך טווח על מנת לבחון שינוי התנהגות לאורך זמן. השופטים ציינו שהשפעת העמותה משמעותית בצמצום זריקת המזון, בתחום מניעת הפליטות קיימות עמותות אפקטיביות יותר (יש לציין שזו איננה מטרתה העיקרית של העמותה).
מה תהיה ההשפעה של תרומה לעמותה זו?
הפרויקט הנבחן במחקר זה נמצא עודנו בשלבים ראשונים. כיום הפרויקט מצוי לאחר מספר תכניות פיילוט אשר את תוצאותיהן ניתן למצוא במחקר. תחת ההנחה כי תוצאות אלו מצביעות על הצלחה יחסית, נדרש להגדיל את הפרויקט על מנת לבדוק את השפעותיו על קבוצות בסדר גודל רחב יותר ולאורך טווח הזמן הארוך והבינוני. בלי להתייחס לרמת האפקטיביות של ההשפעה, ניתן לומר כי צפויה להיות השפעה חיובית של מימון נוסף על הפרויקט, בשל היותו בשלבי צמיחה מוקדמים. לבסוף, ניתן לקבוע כי פוטנציאל הצמיחה קיים, אך הביקוש האקטיבי להצטרפות יישאר נמוך יחסית. מהעמותה נמסר כי בשל כך הם בוחרים להתמקד בפעילות שטח רבה לצד רגולציה (ובפרט עבודה מול פורום האקלים בבית הנשיא) ליצירת מצב של עבודה מוסדרת של רשויות, יצירת תמריצים וליווי מקצועי לטובת הסדרת הנושא.
דבר העמותה
"בחרתי להקדיש את חיי לבעיית בזבוז המזון מתוך שני כוחות מניעים: (1.) מסקנה הנגזרת מהמחקר העדכני, שמניעת בזבוז מזון מהווה נקודת מינוף בעלת פוטנציאל עצום ליצירת שינוי. (2.) מזון הוא שפה משותפת – כולם נהנים ממנו, הוא פותח לבבות ודלתות, ומזמין כל אדם באשר הוא להכרות עם מגוון רחב של נושאים סביבתיים וחברתיים, שאולי לא היה נחשף ומתחבר אליהם בדרך אחרת. יש לפנינו עוד דרך ארוכה, אבל כל הסימנים בשמונה שנות פעילותינו מראים שאנחנו פועלים בדרך הנכונה. אני מזמין אתכם להצטרף למהפכה של רובין פוד – לתמוך בנו במימוש החזון. לעולם בו אנחנו מפסיקים לבזבז מזון – ביחד, בכיף ובתיאבון!"
– מייסד משותף ומנכ"ל העמותה, שי רילוב.
למה לתמוך בעמותה זו דרך מקסימום אימפקט?
כל תרומה שעמותה מקבלת דרך מקסימום אימפקט מעודדת את העמותה להמשיך לחקור ולהציג את האפקטיביות של עצמה. הבחירה שלכם לתרום דרכנו מסמנת לארגון שמדידת והצגת אפקטיביות חשובה לתורמים לא פחות מלנו.