הערכה עצמית

אנחנו יודעים שמדידת אימפקט והמלצה על תרומות הוא נושא רגיש. אנחנו מעודדים ומקדמים מדידה, הערכה ושקיפות במגזר השלישי, ולכן חשוב לנו גם להיות כנים ופתוחים בנוגע לחולשות של העשייה שלנו והטעויות שעשינו לאורך הדרך.

העמותות שהשתתפו בתכנית המחקר חקרו את עצמן

תכנית מקסימום אימפקט מלווה עמותות בביצוע מחקר עלות-תועלת. אנו מספקים מענקים כספיים, ליווי אישי מצד חוקרים אקדמאיים, וליווי מהצוות שלנו לאורך חודשי התכנית על מנת לשמור שהמחקרים יעמדו בסטנדרט הגבוה ביותר. עם זאת, מכיוון שבפועל העמותות אחראיות על ביצוע המחקר, וקיימת שונות ביכולות המחקר של העמותות המשתתפות – קשה להימנע מכך שתהיה רמה שונה בין המחקרים עצמם. 

איך נפתור את זה?

גייסנו צוות של שופטים מומחים, מהארץ ומהעולם, שבחנו את התוצרים של העמותות המשתתפות. השופטים בחנו גם את איכות הראיות והמחקר, ובחירת העמותות המצטיינות הייתה בהתאם לאפקטיביות שנמצאה במהלך המחקר, ולאמון שלהם במחקר עצמו. לעמותות שלא זכו בפרס הצטיינות, הוספנו מקצת מהערות השופטים על המחקר בעמוד העמותה. 

במחזורים הבאים, אנחנו נבחן עוד דרכים לוודא רמת איכות גבוהה של המחקרים.

חקרנו מספר קטן של עמותות ישראליות

במחזור הראשון של תכנית המחקר שלנו, עברנו בשטחיות על כ-160 עמותות אשר הגישו מועמדות לתכנית, וליוונו 20 עמותות בביצוע מחקר עלות-תועלת מעמיק. מדובר עדיין במדגם קטן, דבר שמונעת מאיתנו לומר באופן וודאי כי הצלחנו לאתר את העמותות האפקטיביות ביותר בתחומן.

איך נפתור את זה?

זה נכון! אנחנו בתחילת הדרך, ושואפים להגדיל את כמות העמותות אשר מבצעות ומפרסמות מחקרי עלות-אפקטיביות. כך, נוכל לקבל תמונה כוללת על האפקטיביות של עמותה ביחס לעמותות שפועלות באותה תחום. בנוסף, בתחומים שיש אינדקציה ידועה בנוגע למה נחשב תוצאות טובות בתחום, לדוגמא, העלות למניעת יחידה של פחמן-דו חמצני, צוות השופטים שלנו הזכירו את הבנצ'מרק המקובל. 

מדידה כמותית לא תופסת את כל התמונה

יכולות להיות עמותות מרשימות ביותר אשר מחקר כמותי לא תופס את כל האימפקט החברתי של העשייה שלהם, או שקשה מאוד לייצר מחקר איכותי על תוצאות העשייה שלהן. המתודולוגיה שלנו – שבעיקרה כמותית – אולי תפספס את העמותות הללו.

איך נפתור את זה?

ראשית, זו מגבלה מוכרת במחקר, וקיימות הרבה דרכים גם בתוך ביצוע המחקר עצמו שיכולות למגר את הבעיה הזאת, ואנחנו מתייחסים לזה עד כמה שאפשר בתכנון מבנה המחקר. אנחנו לא בורחים מלמדוד עמותות "שקשה לבחון אותן", ובמחזור הראשון של תכנית המחקר גם חקרנו אקסלרטור לחלבון אלטרנטיבי וגם תכניות להעלאות מודעות, דברים שלכאורה נופלים תחת הקטגוריה של "השפעות לא כמותית".

מזווית תיאורטית יותר, אנחנו מודעים למגבלות של המדידה שלנו, אך גם מאמינים שחובת ההוכחה נמצאת אצל מי שקשה למדוד אותו. אם תיאוריית השינוי של תכנית חברתית לא ניתנת למדידה, הסיכוי שהיא תמשיך לפעול גם אם היא לא מצליחה לייצר השפעה משמעותית עולה, והנתונים מראים כי יש בעולם לא מעט עמותות שפועלת מבלי לייצר שינוי משמעותי. לכן, אנחנו מאמינים שכחברה וכתורמים אנחנו צריכים לדרוש יותר מדידה בתחומי עשייה חברתיים, אך לא לחשוב שמדידה כמותית תופסת את כל התמונה, ויש מקום לשיקולים נוספים מעבר.

דילוג לתוכן